פס"ד העוסק בהסכם סולחה ככתב ויתור

1.         עפ"י הנטען בכתב התביעה, תקף הנתבע את צד ג' באמצעות סכין ביום 15.8.1997, כשבמסגרת תקיפה זו נכרתו לצד ג' 4 אצבעות בכף יד שמאל (להלן: "התקיפה").

2.         בעקבות התקיפה הגיש צד ג' לתובע, המוסד לביטוח לאומי, תביעה לנכות כללית, במסגרתה נקבעו לו נכויות כדלקמן:

א.         80% - מתאריך 15.8.1997 ועד 31.12.1997.

ב.         50% - מתאריך 1.1.1998 ועד 30.6.1998.

ג.          נכות צמיתה - בשיעור של 40% מיום 1.7.1998.

3.         בעקבות נכויות אלה שילם התובע לנתבע גימלאות בשיעור נומינלי של 40,105 ש"ח, שבצירוף הפרשי הצמדה ליום הגשת התביעה, בתאריך 15.8.04, עמדו על סך של 43,574.98 ש"ח.

4.         במסגרת תובענה זו, ומכח סעיף 328(א) לחוק הביטוח [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, התובע מהנתבע פיצוי על הגימלאות הנ"ל, וזאת מכח היותו התוקף של צד ג'.

5.         ביום 22.3.07, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה דיונית כדלקמן :

א.         הנכויות שנקבעו במסגרת ועדות המל"ל (נכות כללית), וכפי שפורט בכתב התביעה (ולעיל), הן אלה שיקבעו לצורך תובענה זו .

ב.         אין מחלוקת שהסכומים שפורטו בכתב התביעה, הם הסכומים ששולמו ע"י התובע לנתבע בגין פציעתו .

6.         נקודות המחלוקת הן לגבי אחריות הנתבע לתקיפה, לנזק ולשיפוי, וזאת גם לנוכח הסכם סולחה שנחתם בין הנתבע לבין צד ג', הכל כפי שיפורט להלן.

טענות הנתבע

7.         הנתבע מכחיש את אחריותו הנזיקית למעשה התקיפה, תוך שהוא טוען כי מי ששלף סכין במקרה הנדון היה דווקא צד ג', ואילו הנתבע הוא זה שהתגונן.

            על כן, עומדת לו הגנת סעיף 24(1) לעוולת התקיפה (עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו).

8.         במקביל ציין הנתבע כי נחתם בינו ובין הנפגע באותה תקיפה, צד ג', הסכם סולחה, במסגרתו שילם לו פיצוי בשיעור של 125,000 ש"ח.

            פיצוי זה בא לסלק את כל הנזקים, ההפסדים וההוצאות שנגרמו לצד ג', הן בעבר, הן בהווה והן בעתיד.

            משכך, משנתבע לשלם סכום נוסף בגין אותה פציעה לתובע, הרי זכותו לקבל שיפוי מצד ג', מכח הסכם הסולחה.

            על כן, הגיש הנתבע נגד צד ג', הודעה לצד שלישי.

9.         צד שלישי התגונן כנגד ההודעה נגדו, וציין כדלקמן:

א.         הסכם הסולחה עליו מסתמך הנתבע (המודיע בהודעה לצד שלישי), לא כלל תביעת שיפוי של המוסד לביטוח לאומי, דוגמת התובענה הנדונה, אלא שלל רק תביעה אישית בין הנתבע לצד ג'.